מלבי"ם
ותענינה אותם ותאמרנה רצה לומר על שאלתו היש בזה הרואה היה די שישיבו, יש והם האריכו למעניתם על דברים שלא נשאלו, ושיעור הכתוב, ותענינה אותם יש ותאמרנה הנה לפניך מהר וכו', כי מ"ש הנה לפניך אינה עניה על שאלתו רק אמירה שאמרו בפני עצמם, הנה לפניך מהר עתה, תחלה אמרו דרך כלל, א) דע כי הנה לפניך, רצה לומר הנהו נמצא עתה לפניך, בקל תמצא לדבר עמו, ב) בכל זאת מהר עתה מוכרח שתמהר לבא עתה כי אחר כך לא תמצאהו ופרשו דבריהם, מ"ש הנה לפניך, הוא משני טעמים א) כי היום בא לעיר ואינו מן המוסר שיאיצו עליו בני העיר בשאלותיהם ומשפטיהם תיכף בבואו עד ינוח תחלה מן הדרך ובזה תמצאהו לבדו לדרוש ענינך ממנו באשר אתה אורח ב) כי זבח היום לעם וכולם טרודים להכין הזבח ותמצאהו מתבודד לבדו:
רד"ק
ותאמרנה יש. יש בו דרש אמרו לו תראה הענן קשור על פתחו כד"א ויש אשר יהיה הענן: